רפלקציה אישית:
בתור הצלמת לאחר שמצאנו את בנושא שגם תהליך שגם הוא היה כרוך בקשיים ופעמים בחוסר הסכמה של חלק מחברות הקבוצה יצאנו לשלושה ימי צילומים שהראשון ביניהם היה הקשה ביותר והיא עימו קצת תחושות של אי מוכנות וחוסר יכולת בגלל שלא הגענו עם הכנה מלאה מראש זה היה מעיין קפיצה למען העמוקים ולאחריהם הצפייה בתוצאות לא הביא ממש לתחושת הצלחה מצידי אבל העורכת והבמאית מצאו את הפנינים בין כל הצילומים והצליחו להוציא את החומרים הטובים, ליום הצילומים השני הגענו בתחושה הרבה יותר טובה של מוכנות ולאחר הסבר מצד הצוות גם עם יכולות הרבה יותר טובות, הקפיצה למים בהתחלה הרגישה קשה אך יכול להיות שזאת ההתחלה שהיינו צריכות ואז אנחנו ממשיכות יותר מאוחדות כצוות ואני מצפה להמשך לימי הצילומים שעוד נשארו לנו ולהחלטות הצוותיות הכרוכות עוד בהמשך הסרט.
לאחר החזרה מחופשת הפסח והגילוי כי חומרים רבים נמחקו נכנסתי לדיכאון וחשבתי (עם קצת ניסיון של שכנועים לשאר חברות הקבוצה) שכדאי לנו לוותר על עשיית הסרט ושאולי הגורל מסמן לנו שלא צריך להיות לנו סרט אך בגלל שאר חברות הקבוצה המדהימות שלי ובעיקר הבמאית שוכנעתי שאסור לגרום לזה להוריד אותנו ובכוחות מחודשים חיפשנו נושא לסרט חדש עד שביני ובין העורכת עלה כבדיחה הרעיון לעשות סרט על זה שאין לנו סרט וככל שחשבנו יותר על הרעיון הזה השתכנענו והתאהבנו בו יותר ושכנענו גם את הבמאית שמצאה את הטוב והחיבורים בין כל פיסות המחשבה שזרקנו לפניה וכך עלה הרעיון לסרט אין סרט ולאחר כמה הסברים נוספים למורים הבנו שלמרות שהסיפור המקורי שלנו על ליאת היה מרגש המעקב אחר הקשיים שבעשיית הסרט זה הסרט שמתאים עבורנו ועם ההבנה הזאת התרגשות חדשה וכוחות משותפים יצאנו לדרך והתחלנו לתכנן ימי צילומים אני והבמאית ישבנו לתכנן ימי צילומים חדשים ובזכות הרעיון שהסרט יכול להתרחש כולו בתוך כותלי בית הספר היינו קרובות יותר לציוד ויכולנו להשאיל אותו ולהתנסות איתו יותר בקלות בנוסף היות ואנחנו היינו גם לפני וגם מאחורי הקלעים ימי הצילום עברו מהבחינה הזאת יותר בקלות כי לא היה לנו צורך להוביל אנשים אחרים לאן שרצינו ללכת, מהבחינה הטכנית עם מצלמה חדשה שגם המורים לא בטוחים כיצד להשתמש בה היה מעט קושי בהתחלה אך הלומיקס מאוד חביבה למשתמש ברגע שמבינים אותה וההמשך איתה היה מאוד חביב.
בתור הצלמת לאחר שמצאנו את בנושא שגם תהליך שגם הוא היה כרוך בקשיים ופעמים בחוסר הסכמה של חלק מחברות הקבוצה יצאנו לשלושה ימי צילומים שהראשון ביניהם היה הקשה ביותר והיא עימו קצת תחושות של אי מוכנות וחוסר יכולת בגלל שלא הגענו עם הכנה מלאה מראש זה היה מעיין קפיצה למען העמוקים ולאחריהם הצפייה בתוצאות לא הביא ממש לתחושת הצלחה מצידי אבל העורכת והבמאית מצאו את הפנינים בין כל הצילומים והצליחו להוציא את החומרים הטובים, ליום הצילומים השני הגענו בתחושה הרבה יותר טובה של מוכנות ולאחר הסבר מצד הצוות גם עם יכולות הרבה יותר טובות, הקפיצה למים בהתחלה הרגישה קשה אך יכול להיות שזאת ההתחלה שהיינו צריכות ואז אנחנו ממשיכות יותר מאוחדות כצוות ואני מצפה להמשך לימי הצילומים שעוד נשארו לנו ולהחלטות הצוותיות הכרוכות עוד בהמשך הסרט.
לאחר החזרה מחופשת הפסח והגילוי כי חומרים רבים נמחקו נכנסתי לדיכאון וחשבתי (עם קצת ניסיון של שכנועים לשאר חברות הקבוצה) שכדאי לנו לוותר על עשיית הסרט ושאולי הגורל מסמן לנו שלא צריך להיות לנו סרט אך בגלל שאר חברות הקבוצה המדהימות שלי ובעיקר הבמאית שוכנעתי שאסור לגרום לזה להוריד אותנו ובכוחות מחודשים חיפשנו נושא לסרט חדש עד שביני ובין העורכת עלה כבדיחה הרעיון לעשות סרט על זה שאין לנו סרט וככל שחשבנו יותר על הרעיון הזה השתכנענו והתאהבנו בו יותר ושכנענו גם את הבמאית שמצאה את הטוב והחיבורים בין כל פיסות המחשבה שזרקנו לפניה וכך עלה הרעיון לסרט אין סרט ולאחר כמה הסברים נוספים למורים הבנו שלמרות שהסיפור המקורי שלנו על ליאת היה מרגש המעקב אחר הקשיים שבעשיית הסרט זה הסרט שמתאים עבורנו ועם ההבנה הזאת התרגשות חדשה וכוחות משותפים יצאנו לדרך והתחלנו לתכנן ימי צילומים אני והבמאית ישבנו לתכנן ימי צילומים חדשים ובזכות הרעיון שהסרט יכול להתרחש כולו בתוך כותלי בית הספר היינו קרובות יותר לציוד ויכולנו להשאיל אותו ולהתנסות איתו יותר בקלות בנוסף היות ואנחנו היינו גם לפני וגם מאחורי הקלעים ימי הצילום עברו מהבחינה הזאת יותר בקלות כי לא היה לנו צורך להוביל אנשים אחרים לאן שרצינו ללכת, מהבחינה הטכנית עם מצלמה חדשה שגם המורים לא בטוחים כיצד להשתמש בה היה מעט קושי בהתחלה אך הלומיקס מאוד חביבה למשתמש ברגע שמבינים אותה וההמשך איתה היה מאוד חביב.
לאחר שסיימנו עם ימי הצילומים בחרתי לשבת עם העורכת ועם הבמאית בחדר העריכה ולנסות לקחת איתם חלק או לפחות להישאר ברקע כדמות שאפשר להיוועץ איתה ולמרות כל הקשיים אני מאוד גאה בסרט שיצא לנו ובחברותי לקבוצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה